כבר כתבתי בעבר על הכרת תודה ואני יודעת שתמיד זה נחוץ, תמיד זה טוב לחזור לזה שוב ושוב כי זה ממלא את המטענים ושם אותנו במצב של התמקדות בעיקר כי יש כל כך הרבה תפל.
אז הכרה והוקרה הן צמד מילים ממש חשוב והם תמיד נכנסות פנימה עמוק לתוך הלב ורק דרך הלב והרגש אנחנו מבינים ומסוגלים להיות קשובים לעצמנו.
אז היום אני מכירה ומוקירה תודה לעצמי ולמי שאני, לבחירות שלי ולדרך שבה אני הולכת.. לפעמים מדלגת ולפעמים גם רצה, מרגישה את הרגע ופועלת בהתאם.
התודה הזו מרחיבה את הלב ומייצרת (כן מייצרת כי אנחנו היוצרים של חיינו, כל יום מחדש) את התובנה שאני טובה כמו שאני.
כשאני נמצאת ברגש הזה ואני פותחת את ארון הבגדים שלי אני רואה מה יש לי ללבוש...ישששש
מכירות את המשפט אוף אין לי מה ללבוש??? אז גם בארון יש...ליצור מתוך הקיים אפשרויות חדשות
זה מלהיב הרבה יותר מלקנות ולקנות ועדיין להגיד את המשפט הזה.
החיבורים בין החיים לבין הארון בגדים שלנו מדברים את אותה שפה.
אז לפני שאת רצה לתוך מחשבה שלילית או כל רגש שמוריד אותך, תעצרי, תנשמי, תבדקי מה כן יש ומה אפשר ללמוד ולעשות ומשם תגיבי.
לכל רגש יש מקום, חלילה לא לבטל רגשות באשר הם, יחד עם זאת לתת לרגש להיות לראות מאיפה הוא בא ומה הוא רוצה להגיד לך, וגם על זה אפשר להגיד תודה כי כל דבר מלמד אותנו עוד משהו קטן על עצמנו.
כאשר בחרנו לראות את מה שיש זה מרחיב את היכולת הזו לעוד מקומות בחיים שלנו ואתן יודעת שאני ובגדים זה סיפור אהבה.ללבש אושר זה פה(((-:
מוזמנת לשתף מה חשבת בתגובות או באישי