רבות נכתב על אהבה, אז לא אלאה אתכם
ואהיה בנאלית אלא אגיד שאהבה היא מילה ענקית וגדולה, שלה פרשנויות רבות.
בשבילי אהבה, זה קבלה ונתינה, הזכות להיות אהובה ונאהבת היא לא ברורה מאליה, בשביל להיות שם אני צריכה ורוצה להיות נוכחת.
קבלה מהמובן של לקבל את הבן אדם שנמצא מולי באהבה,לאפשר לו להיות הוא.
זה יכול להיות הילדים שלנו,הבן זוג שלנו, ההורים שלנו והחברים שלנו.
לא תמיד זה קל לנו לעשות זאת, לכל אדם יש את המפה האישית שלו,את הכבישים שהוא סלל את הרחובות שהוא בנה לעצמו ולא תמיד אנחנו יכולים להבין את זה.
אך חשוב שנהיה באמפתיה, ננסה לראות דרך העיניים שלו ואולי אז במרחב הזה בינך לבינו/ה תהיה שם אהבה.
כולנו רוצים שיראו אותנו ושיאהבו אותנו, לא תמיד נדע להגיד את זה בקול רם, לפעמים נציק,לפעמים נמשוך תשומת לב בדרכים לא דרכים ולא תמיד יבינו אותנו.
אך מתחת לכל צורך כזה מתחבא רצון של הכלה, אמפתיה,חמלה,קבלה ואולי כל אלו ביחד הם אהבה.
יום האהבה הוא תזכורת לחיות ממקום של אהבה, כלפי עצמנו והחוצה אל העולם.
כמו שלכל חג יש את המסר שלו, גם לטו באב יש את המסר שלו, לאו דווקא לקנות שוקולדים והפתעות (למרות שזה תמיד נחמד), יום האהבה הוא לא רק זוגי הוא בינך לבין עצמך קודם כל , הוא בינך לבין הסביבה שלך, גם זוגיות היא הסביבה.
אז בואו נזכור לאהוב כל השנה, לקבל ולהכיל את האחר, לפעול מתוך עיניים של אהבה כי זה בדיוק מה שכל אחד ואחת על פני האדמה מבקש לעצמו. משם זה מתחיל.
שלכם באהבה
קארין אזואלוס הלר.